בעיות ורגישויות עור ואלרגיות

שאלות נפוצות:

• למה החתול שלי מתגרד כל הזמן?
• למה לחתול שלי יש התקרחויות באיזורים מסויימים?
• למה לחתול שלי יש נשירה מוגזמת?
• איך החתול שלי יכול להפסיק לגרד או ללקק איזורים רגישים בעור?
• מתי החתול שלי יתגבר על האלרגיה בעור שלו?
• האם יש בעיות עור כרוניות?
• כמה נזק יכולים לגרום רגישויות בעור?
• מה צריך לעשות שיש רגישויות בעור?
• איך אפשר להקל או לרפא רגישויות בעור או מחלות עור?

 

תשובות לכל השאלות תמצאו במאמר זה, אתם כמובן מוזמנים להתקשר אלינו 09-9589000 ולהתייעץ עם אחד מנציגנו לטיפול יעיל, מקצועי, נכון, מסביר ואדיב. אנו נמליץ עבורכם על מגוון רחב של מוצרים המותאמים לצרכים של החתול והוראות הווטרינר. רפואה שלמה!

מחלות עור נפוצות בקרב חתולים:

• Pemphigus complex – תשלובת פמפיגוס
• Bullous Pemphigoid – פמפיגואיד בולוס
• Systemic Lupus Erythematosus – זאבת מערכתית
• Discoid Lupus Erythematosus (DLE) – זאבת דיסקוטית (DLE)
• Cat scratch disease (CSD) – מחלת שריטות בחתולים (CSD)
• Solar Dermatitis – דרמטיטיס סולארית
• Flea and tick infections – זיהומי פרעושים וקרציות
• Allergies – אלרגיות
• Bacterial Infection – זיהום חיידקי
• Pyoderma – פיודרמה
• Ectoparasites (External Parasites) – אקטופרזיטים (טפילים חיצוניים)
• Fungal Infections – זיהומים פטרייתיים
• Skin cancer – סרטן העור
• Mental Disorders – מחלה נפשית

 

כבר בשנת 1953 הכירו וטרינרים בקשר בין תזונה לבריאות העור ושכבת הפרווה. כ- 25% מביקורי החתול אצל הוטרינר כוללים בעיות בעור ובפרווה.

 

בעיות העור השכיחות ביותר אצל חתולים הן:

• מורסות
• טפילים
• אלרגיות (למשל אלרגיה לנשיכת פרעושים)
• כיבים / פלאקים בעור בתיווך מערכת החיסון
• זיהומים פטרייתיים
• רגישות יתר / חוסר סובלנות למזון
• טראומה עצמית
• סרטן העור

השפעת התוזנה על העור

גם אצל חתולים שאינם חווים תגובה שלילית למזון, העור והפרווה יכולים להיות מושפעים מגורמים תזונתיים רבים. אחת הדרכים העיקריות שתזונה יכולה להשפיע על עורו של חתול ועל הפרווה היא כאשר קיים מחסור תזונתי כלשהו. זה קורה לעיתים קרובות כאשר חתול מוזן דיאטה ביתית לאורך תקופה ארוכה. מחסור תזונתי יכול להתרחש גם כאשר חתולים מוזנים במזון יבש מסחרי באיכות ירודה, במזון מסחרי המכיל עודפי תזונה, או אם משלימים תזונה מסחרית באופן בלתי הולם.

גיל החתול

גיל החתול חשוב כאשר שוקלים בעיה תזונתית פוטנציאלית באיכות העור ובפרווה. גוף חתול דורש רמות גבוהות יותר של חומרים מזינים מסוימים במהלך הגדילה מאשר במהלך הבגרות. מכיוון שלגוף יש רק כל כך הרבה דרכים להגיב למחלות או לחוסרים תזונתיים, חשוב לחפש ולטפל בכל מחלה מערכתית או טפילים שעשויים להיות בעבודה.

יש לשקול בעיות תזונתיות אם מופיעים כל אחד מהשינויים הבאים בעור ובפרווה:

• פרווה דלילה, יבש ועמום עם “קצוות מפוצלים”
• צמיחה איטית או ללא צמיחת פרווה, נשירה או התקרחויות
• הצטברות קשקשי עור יבשים
• פצעי לחץ
• שינוי / אובדן צבע הפרווה

גורמי סיכון במזון הקשורים למחלות עור כוללים:

• אחוז שומן נמוך יותר
• חלבון או שומן באיכות ירודה
• עיכול תזונתי נמוך יותר
• רמות גבוהות של כמה חומרים מזינים שיכולים לעכב ספיגת אבץ (קריטי לעור רגיל)

חלבון ואנרגיה

חלבון ואנרגיה נדרשים להתפתחות העור והפרווה. אם במזון אין חלבון או שומן בכמות מספקת, החתול עלול לפתח אזורים של נשירת פרווה, או שהיא עלולה לאבד צבע. הפרווה עשויה להיות יבשה, עמומה ושבירה. עבור חתולים בוגרים, רמת החלבון צריכה להיות 30-45% על בסיס חומר יבש (DM), והשומן צריך להיות 10-15% DM. עבור גורים, החלבון צריך להיות 35-50% DM, והשומן צריך להיות 20-35% DM.

חומצות שומן

קבוצה קריטית נוספת של חומרים מזינים לעור ולפרווה הם חומצות השומן החיוניות (EFA). יש לספק חומרי תזונה טבעיים בתזונה מכיוון שהגוף אינו יכול לייצר אותם. מחסור ב- EFA גורם לעור להיות קשקשי ויבש, הפרווה משתטחת בקלות, העור מאבד מגמישותו, ודלקות אוזניים בדרך כלל מתפתחות. למרבה המזל, ליקויים ב- EFA מתקנים בקלות על ידי הקפדה על רמות מתאימות בתזונה. חומצה לינולאית היא אחת מה- EFAs ויש לספק אותה בכמינון של- 0.5% DM.

מינרלים

לבסוף, ישנם מינרלים שחייבים להיות נוכחים בפרופיל התזונתי של החתול על מנת להניח את הבסיס לאיכות עור ופרווה טובים. מחסור בנחושת גורם לפרווה להיות עמומה ויבשה עם נשירה ואובדן פיגמנט. מחסור באבץ גורם לנשירת פרווה, כיבים בעור ואזורי עיבוי וסדקים בעור, במיוחד במפרקים ובכריות כף הרגל. הסימנים הקשורים לעור למחסור במינרלים נפתרים במהירות עם רמות מתאימות בתזונה.

דקלת בעור

דרך חשובה נוספת בה תזונה יכולה להשפיע על עורו של חתול ועל הפרווה היא כאשר החתול מתמודד עם מחלת עור דלקתית או מגרדת. אצל חתולים אלה אספקת חומצות שומן מסוג אומגה 3 מדגים עשויה לחולל הבדל דרמטי. אומגה 3 FAs מווסתים ייצור כימיקלים בגוף התורמים לדלקת וגירודים בעור. לאומגה 3 FA יש את ההשפעה הגדולה ביותר אם נשלטים הגורמים הבסיסיים לגירוד (למשל הדברת פרעושים). בחתולים עם אלרגיות, אומגה 3 FAs עשויה לאפשר הפחתת מינון באנטי היסטמינים שחתול לוקח. חשוב לבחור מקור לאומגה 3 FAs שזמין ביולוגי – בדרך כלל נבחרים דגים ימיים במים קרים. הצריכה היומית האופטימלית של אומגה 3 FAs טרם נקבעה, לכן תצטרך לעבוד עם הווטרינר שלך כדי למצוא את האיזון המדויק הדרוש לחתול המסוים שלך.