השממית המנומרת היא זוחל קרקעי שקט ומסקרן, שיכול להתאים גם למי שעושה את צעדיו הראשונים בגידול זוחלים. עם זאת, היא זקוקה לטרריום מאובטח, לטמפרטורות מדויקות, למקומות מסתור ולתזונה המבוססת על חרקים חיים.
לפני שמביאים שממית הביתה, חשוב להכין את הטרריום ולהפעיל את מערכות החימום והתאורה מראש. כך ניתן למדוד ולייצב את התנאים עוד לפני כניסתה לסביבה החדשה.
היכרות עם השממית המנומרת
שממית מנומרת היא שממית יבשתית הפעילה בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. אורכה של שממית בוגרת עשוי להגיע לכ־25 ס"מ, ועם טיפול מתאים היא עשויה לחיות שנים רבות, ולכן גידולה הוא התחייבות ארוכת טווח.
השממית אוגרת שומן בזנבה, והוא משמש גם מדד כללי למצבה הגופני. אין לתפוס אותה בזנב, משום שבמצב של לחץ היא עלולה להשיל אותו.
בחירת טרריום לשממית מנומרת
השממית המנומרת חיה בעיקר על הקרקע, ולכן שטח הרצפה חשוב יותר מגובה רב. עבור שממית בוגרת אחת מומלץ לבחור טרריום לזוחלים שאורכו 60 ס"מ לפחות, בעל אוורור טוב ודלתות או מכסה המונעים בריחה.
דגם כמו אקזוטרה טרריום 60×45×45 מספק שטח קרקע רחב יחסית, אך יש להתאים את סידורו ואת הציוד שבתוכו לצורכי השממית.
מומלץ לגדל כל שממית בנפרד. שממיות אינן זקוקות לחברה מאותו המין, ומגורים משותפים עלולים לגרום לתחרות, לחץ, פציעות או רבייה לא רצויה.
טמפרטורה, חימום ולחות
זוחלים מווסתים את חום גופם בעזרת הסביבה, ולכן הטרריום צריך לכלול אזור חם ואזור קריר. השממית תעבור ביניהם בהתאם לצרכיה.
| אזור בטרריום | טווח מומלץ | אופן הבקרה |
|---|---|---|
| אזור התחממות | 28 עד 30 מעלות | מדחום דיגיטלי |
| צד קריר | 24 עד 26 מעלות | מדחום נפרד |
| לחות כללית | כ־30% עד 40% | מד לחות |
כל מקור חום חייב להיות מחובר לתרמוסטט מתאים. ניתן להשתמש בגוף חימום קרמי, מנורת חימום או משטח חימום המותקן לפי הוראות היצרן, אך אין להשתמש באבן חימום, מכיוון שהחום המרוכז עלול לגרום לכוויות.
באתר תוכלו למצוא מערכות חימום לזוחלים, אך חשוב להתאים בין גוף החימום, התרמוסטט, חומר הטרריום וטמפרטורת החדר.
תאורה ומחזור יום ולילה
יש לספק מחזור קבוע של אור וחושך ולכבות את התאורה בלילה. תאורת UVB בעוצמה נמוכה, המותקנת במרחק מתאים ויוצרת גם אזור מוצל, מסייעת לשממית לייצר ויטמין D3 ולנצל סידן.
עוצמת ה־UVB מושפעת מגובה הטרריום, מרשת המכסה וממרחק הנורה מהשממית. לכן יש לבחור ולהחליף את הנורה לפי הוראות היצרן, ולא להסתמך על כך שהיא עדיין מפיקה אור נראה.
מקומות מסתור ועיצוב הטרריום
הטרריום צריך לכלול לפחות שלושה אזורי מסתור:
- מסתור בצד החם.
- מסתור בצד הקריר.
- מסתור לח המסייע בתהליך ההתנשלות.
את המסתור הלח אפשר לרפד בטחב או במצע מתאים שנשמר לח, אך לא ספוג מים. אפשר להוסיף אבנים יציבות וענפים נמוכים, בתנאי שאין סכנת התמוטטות או נפילה.
לשממיות צעירות מומלץ להשתמש במצע שאינו מתפזר, כגון נייר סופג או משטח בטוח וקל לניקוי. אין להשתמש בחול סידן, שבבי עץ או מצע רופף שאינו מיועד לשממית, משום שבליעה שלו עלולה לגרום לחסימה.
תזונה נכונה לשממית מנומרת
השממית המנומרת ניזונה בעיקר מחרקים חיים. אפשר להציע מגוון הכולל צרצרים, חגבים, תיקנים מתאימים וזחלים, כאשר גודל החרק מותאם לגודל ראשה של השממית.
כדי לשפר את איכות התזונה:
- מגוונים בין כמה סוגי חרקים.
- מזינים את החרקים במזון איכותי לפני הגשתם.
- מאבקים את המזון בסידן ובוויטמינים לפי תכנית מתאימה.
- מסירים חרקים שלא נאכלו, כדי שלא יציקו לשממית.
- מספקים קערה רדודה עם מים טריים בצד הקריר.
בגג לחיות ניתן למצוא מזון לזוחלים ותוספים ייעודיים, בהם אקזוטרה מולטי ויטמין ואקזוטרה סידן עם D3. עודף ויטמינים עלול להזיק, ולכן יש להתאים את תדירות השימוש לגיל השממית, לתפריט ולתאורת ה־UVB.
ניקוי, טיפול ומעקב בריאותי
יש לפנות הפרשות ושאריות מזון באופן שוטף, להחליף מים מדי יום ולנקות את הטרריום והציוד בחומר בטוח לזוחלים. לאחר כל מגע בשממית, במצע או בכלי המזון, יש לשטוף ידיים היטב.
סימנים שמצריכים תשומת לב כוללים:
- ירידה בתיאבון או במשקל.
- זנב שהולך ונעשה דק.
- עיניים עצומות, הפרשות או נפיחות.
- קושי בהליכה, רעד או עיוות בגפיים.
- עור שנותר סביב האצבעות לאחר התנשלות.
- שלשול, עצירות או שינוי חריג בהפרשות.
כאשר מופיע שינוי מתמשך, יש לפנות לווטרינר בעל ניסיון בזוחלים. אין למשוך עור שנותר לאחר התנשלות, במיוחד סביב העיניים והאצבעות.
ציוד לשממית מנומרת בגג לחיות
בגג לחיות תוכלו להרכיב את סביבת המחיה של השממית במקום אחד, החל מטרריום ומקומות מסתור ועד חימום, מדי טמפרטורה, מזון ותוספים. מומלץ לבחור את הציוד כמערכת שלמה, כך שמקור החום, התרמוסטט, התאורה והמדדים יתאימו זה לזה ולמידות הטרריום.
לסיכום
גידול שממית מנומרת מתחיל בהכנה מדויקת של סביבת המחיה. טרריום מרווח, מפל טמפרטורות מבוקר, מסתור לח, תאורה מתאימה ותזונה מגוונת הם הבסיס לשממית פעילה ובריאה.
שאלות תשובות (FAQ)
האם שממית מנומרת מתאימה לילדים?
שממית יכולה להתאים למשפחה עם ילדים בוגרים שמסוגלים לנהוג בעדינות, אך האחריות על הטמפרטורות, ההאכלה והניקוי חייבת להישאר בידי מבוגר. יש להשגיח בזמן המגע, לתמוך בכל הגוף ולא לאפשר תפיסה בזנב או משחק ממושך מחוץ לטרריום.
כמה זמן אפשר להחזיק שממית מחוץ לטרריום?
מומלץ להגביל את ההחזקה למפגשים קצרים בחדר חמים, כדי למנוע התקררות ולצמצם מתח וסכנת נפילה או בריחה. אם השממית מנסה להתרחק, מתפתלת או נראית לחוצה, יש להחזירה בעדינות לטרריום ולא להמשיך בכוח.
האם שממית מנומרת יכולה לאכול חרקים מיובשים?
רוב השממיות מגיבות לתנועה של טרף חי, ולכן חרקים מיובשים אינם תחליף מלא ואמין לתפריט מגוון של חרקים חיים. אם רוצים לשלב מוצר שאינו חי, כדאי לוודא שהוא מיועד לשממיות ולבחון את התאמתו עם וטרינר המתמחה בזוחלים.
מדוע השממית אינה אוכלת את העור לאחר ההתנשלות?
שממיות רבות אוכלות את העור שהשילו, אך לעיתים הוא נקרע, נעלם במצע או נשאר בחלקו בתוך המסתור הלח. החשוב הוא לבדוק שלא נשאר עור מהודק סביב האצבעות, הזנב או העיניים, ואם הוא אינו משתחרר יש לקבל הנחיה מקצועית.







