Posted on

אוכל מומלץ לכלב שיצו: איך לבחור תזונה מתאימה לגור ולכלב בוגר? 

מזון מתאים לשיצו

כלב שיצו הוא כלב קטן בעל מבנה לסת קצר, קיבה בעלת קיבולת מוגבלת ופרווה ארוכה שדורשת תחזוקה קבועה. בחירת המזון צריכה להתבסס על גיל הכלב, משקלו, רמת הפעילות, מצב העור והפרווה ורגישויות אישיות, ולא על כלל גורף שלפיו כל כלבי השיצו זקוקים לאותו תפריט.

מזון מלא ואיכותי, כמות יומית מדודה ומעקב אחר מצב הגוף חשובים יותר ממחיר המזון או מרשימת מילות שיווק על האריזה. הנה הנקודות שכדאי לבדוק לפני שבוחרים אוכל לשיצו.

מהם הצרכים התזונתיים של כלב שיצו?

כלבי שיצו זקוקים למזון מלא המותאם לכלבים מגזע קטן ולשלב החיים שלהם. הכופתיות צריכות להיות בגודל ובצורה שנוח לכלב לאחוז וללעוס, במיוחד בגלל מבנה הלסת והחרטום הקצר.

התפריט צריך לספק:

  • חלבון ממקורות המופיעים בבירור על האריזה.
  • שומן בכמות המתאימה לגיל ולרמת הפעילות.
  • חומצות שומן התומכות בעור ובפרווה.
  • ויטמינים ומינרלים ביחסים מאוזנים.
  • כמות קלוריות המתאימה לכלב קטן.
  • סיבים ורכיבים התומכים בעיכול תקין.

אין אחוז חלבון או שומן יחיד שנכון לכל כלבי השיצו. גור בתקופת גדילה, כלב בוגר פעיל וכלב מבוגר בעל נטייה להשמנה זקוקים לתפריטים שונים.

כמה פעמים ביום מאכילים שיצו?

מספר הארוחות תלוי בעיקר בגיל ובמצב הבריאותי. גורים צעירים זקוקים בדרך כלל למספר ארוחות קטנות לאורך היום, בעוד כלב בוגר יכול לרוב לקבל את הכמות היומית בשתי ארוחות מסודרות.

שלב החייםחלוקה יומית מקובלתדגש מרכזי
גור צעיר3 עד 4 ארוחותמזון גורים ומעקב אחר הגדילה
כלב בוגרלרוב 2 ארוחותשמירה על משקל ומנה מדודה
כלב מבוגר2 ארוחות או לפי הצורךהתאמה לפעילות ולמצב הבריאותי

הכמות המדויקת נקבעת לפי משקל הכלב, הערך הקלורי של המזון ורמת הפעילות. טבלת ההאכלה שעל האריזה היא נקודת התחלה, ולא תחליף למעקב אחר המשקל ומבנה הגוף.

האם שיצו חייב לאכול מזון ללא דגנים?

לא. מזון ללא דגנים אינו בהכרח איכותי או מתאים יותר, ורוב כלבי השיצו אינם צריכים להימנע מדגנים כל עוד הם מקבלים מזון מלא שמתאים להם ואינם סובלים מרגישות שאובחנה.

במקום לחפש אוטומטית את הכיתוב "ללא דגנים", כדאי לבדוק:

  • האם המזון מיועד לשלב החיים הנכון.
  • האם הוא מוגדר כמזון מלא.
  • האם מקורות החלבון מצוינים בבירור.
  • האם הכופתיות מתאימות לכלב קטן.
  • האם הכלב שומר על יציאות תקינות ומשקל יציב.
  • האם מופיעים גירוד, הקאות או סימנים אחרים לאחר האכילה.

כאשר קיים חשד לאלרגיה, אין להסיר רכיבים באופן אקראי. וטרינר יכול להמליץ על תהליך מסודר לבירור הגורם ועל תזונה מתאימה.

עור, פרווה וחומצות שומן

הפרווה הארוכה של השיצו מושפעת מתזונה, טיפוח, מצב העור ובריאות כללית. חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 משתתפות בשמירה על העור והפרווה, אך הן צריכות להופיע כחלק מתפריט מאוזן ולא כתוספת הניתנת ללא חישוב.

אפשר לקרוא בהרחבה על אומגה 3 לכלבים, אך אין להוסיף שמן דגים או תוסף אחר בלי לבדוק כמה חומצות שומן הכלב כבר מקבל מהמזון הקבוע.

גירוד, אדמומיות, נשירה או ריח חריג מהעור אינם מעידים בהכרח על מחסור תזונתי. הם יכולים לנבוע גם מטפילים, זיהום, אלרגיה סביבתית או בעיה רפואית אחרת.

מזון יבש או רטוב לשיצו?

מזון יבש ומזון רטוב יכולים להתאים לכלב שיצו, בתנאי שמדובר במזון מלא המיועד לשלב החיים שלו. אפשר לבחור בסוג אחד או לשלב ביניהם תוך חישוב הכמות הכוללת.

למזון רטוב מרקם שקל יותר לאכול והוא מוסיף נוזלים לתפריט. מזון יבש נוח למדידה ולאחסון, אך אינו מנקה את השיניים באופן מלא ולכן אינו מחליף צחצוח וטיפול דנטלי.

מזונות שכדאי לשקול לכלב שיצו

באתר גג לחיות ניתן למצוא מגוון רחב של מזונות לכלבים המותאמים לגילים ולצרכים שונים. בין האפשרויות הקיימות ניתן למצוא מזון ייעודי לגזע, מזון לגורים קטנים ופורמולות לכלבים בעלי עור או עיכול רגישים.

רויאל קנין שיצו

רויאל קנין לכלב שיצו בוגר הוא מזון המיועד במיוחד לכלבים בוגרים מהגזע. קיימת גם פורמולת רויאל קנין לגורי שיצו, המותאמת לתקופת הגדילה.

NOW לגורי כלבים קטנים

NOW Fresh לגורי כלבים יכול להתאים לגורי שיצו כאשר בוחרים את הגרסה המיועדת לגזעים קטנים. לפני הרכישה יש לבדוק את הגיל המומלץ, גודל הכופתיות והוראות ההאכלה המעודכנות.

GO לכלבים בעלי רגישות

פורמולות מסדרת GO Sensitivities עשויות להתאים לכלבים הזקוקים לתפריט המבוסס על רכיבים נבחרים. עם זאת, מוצר Sensitive אינו בהכרח מזון רפואי או פתרון לכל אלרגיה, ולכן יש להתאים אותו לתסמינים ולצרכים של הכלב.

איך עוברים למזון חדש?

מעבר בין מזונות מומלץ לבצע בהדרגה במשך מספר ימים. מתחילים בכמות קטנה של המזון החדש, מגדילים אותה בהדרגה ומפחיתים במקביל את המזון הקודם.

במהלך המעבר יש לעקוב אחר:

  • התיאבון.
  • מרקם היציאות.
  • הקאות או גזים.
  • גירוד ואדמומיות.
  • משקל ומצב הגוף.

אם מופיעה תגובה משמעותית או מתמשכת, יש לעצור ולהתייעץ עם וטרינר.

תזונה לשיצו בגג לחיות

בגג לחיות תוכלו להשוות בין מזונות ייעודיים לשיצו לבין מזונות איכותיים לכלבים מגזע קטן, לפי גיל, גודל אריזה וטעם. בחירה נכונה צריכה לקחת בחשבון את מצבו של הכלב ואת הרכב המוצר הספציפי, ולא רק את שם המותג או את מחיר השק.

לסיכום

האוכל המתאים לשיצו הוא מזון מלא שמתאים לגילו, למידותיו, לרמת הפעילות ולמצבו האישי. אין חובה לבחור מזון ללא דגנים או פורמולה בעלת אחוזי חלבון קבועים, וחשוב יותר למדוד מנות, לעקוב אחר המשקל ולבחון כיצד הכלב מגיב לאורך זמן.

שאלות תשובות (FAQ)

האם שיצו יכול לאכול מזון שמיועד לכלבים בינוניים?

מזון לכלבים בינוניים אינו בהכרח מסוכן, אך גודל הכופתיות והערך הקלורי עשויים להיות פחות מתאימים לפה ולצריכת האנרגיה של שיצו. לשימוש קבוע עדיף לבחור מזון המיועד לכלבים קטנים, אלא אם התקבלה המלצה מקצועית אחרת.

מה עושים אם השיצו בולע את הכופתיות בלי ללעוס?

אפשר לבדוק כופתיות בגודל ובצורה מתאימים יותר או להשתמש בקערת האכלה איטית כדי להאט את קצב האכילה. אם מופיעים שיעול, חנק, פליטות או קושי בבליעה, יש לפנות לבדיקה וטרינרית.

האם מותר לתת לשיצו אוכל ביתי לצד המזון הקבוע?

אפשר לתת תוספות בטוחות בכמות קטנה, אך הן מוסיפות קלוריות ועלולות להפר את האיזון התזונתי אם הן הופכות לחלק משמעותי מהתפריט. תפריט ביתי מלא צריך להיבנות על ידי וטרינר העוסק בתזונה ולא לפי מתכונים כלליים.

מדוע השיצו שלי משאיר אוכל בקערה?

הסיבה יכולה להיות מנה גדולה מדי, עודף חטיפים, בררנות, שינוי במזון או אי נוחות בפה ובשיניים. ירידה פתאומית בתיאבון, במיוחד כשהיא מלווה בחולשה, הקאות או כאב, מצריכה פנייה לווטרינר.

Posted on

הדרך הנכונה לאלף כלבים בעזרת חטיפים

מתן חטיף לכלב

ככל שעובר הזמן, גישות החינוך והאילוף של כלבים הופכות ליותר חיוביות, נטולות הפעלת כוח פיזי והפחדה וכאלו המבוססות על חיזוקים והתניות חיוביות, ונראה שיותר ויותר אנשים בוחרים לתת לכלבים שלהם חטיפים מתוך כך, שזהו דבר חיובי וטוב בלי שום ספק. עם זאת, רבים לא יודעים שיש דרכים נכונות ולא נכונות לתת חטיפים לכלבים כאשר רוצים לאלף או לחנך אותם, ואנו רוצים להסביר על הנושא לעומק. 

עקרונות האכלה חטיף בעת אילוף הכלב

הדרכים הנכונות הן מגוונות ומשתנות בהתאם למטרות האילוף, אך רוב הדרכים הנפוצות כוללות האכלה של הכלב ישירות לפה, ועל אף שזה נשמע פשוט ומובן מאליו, האמת היא שזה לא תמיד ככה. החזקה גבוהה מדי של החטיף, תגרום לכלב לעמוד במקום להישאר בפוזיציה הרצויה, ובמקרים מסוימים הם אפילו עלולים לקפוץ או לעמוד של רגליהם האחוריות כדי לקבל את החטיף. לעומת זאת, אם נחזיק את החטיף נמוך מדי, הכלב עשוי לחשוב שאנו מעודדים אותו לשכב וגם כאן הוא לא יישאר בפוזיציה הרצויה שאנו מכוונים אליה. 

כמו כן, האכלה מעמדה קרובה מדי עשויה לגרום לכלב להרגיש שהמרחב האישי שלו מצטמצם, מה שיגרום לו להרגיש מאוים וכתוצאה מכך לסגת ולהתרחק. מנגד, אם ניתן את החטיף מעמדה מרוחקת, אנחנו עשויים לעודד את הכלב לגרגרנות ורוב הכלבים גם ינסו לחטוף את החטיף עם השיניים כתוצאה מכך. 

כיצד נותנים לכלב חטיף בצורה נכונה

כלל אצבע חשוב אומר שצריך להחזיק את החטיף במרחק של כשני סנטימטרים מהפה של הכלב ובגובה של האף שלו, כאשר החטיף נמצא על כף היד הפתוחה שצריכה להיות יציבה וקבועה כל העת. עם זאת חשוב לזכור שכל כלב שונה, ואפשר בהחלט להתנסות כמה פעמים לפי הדברים הכלליים הללו, כדי למצוא את הנקודה הטובה ביותר להאכלה של הכלב שלכם. 

כמו כן, ישנם בהחלט מקרים בהם עדיף להאכיל את הכלב בחטיפים בצורה שונה ולא ישירות לפה. למשל:

  • אם אתם מנסים לעבוד על תשומת הלב של הכלב, אפשר לזרוק את החטיף לנקודה מסוימת על הארץ, ואז לנסות למשוך את תשומת הלב שלו באופן מילולי או בעזרת אביזר עזר כמו קליקר או משרוקית. לאחר שהשגתם את תשומת אליו, ניתן לזרוק חטיף נוסף לנקודה אחרת. 
  • אם יש לכם כלב שנוטה לנשוך את האצבעות כאשר מאכילים אותו בחטיפים, אתם יכולים לזרוק לו את החטיף לנקודה מסוימת על הרצפה עד שתצליחו לחנך אותו לקחת את החטיפים בעדינות. 
  • במקרים הללו ניתן להאכיל גם ישירות מכף היד כדי להימנע מנשיכות, ואפשר גם לתת חטיפים כמו חמאת בוטנים באמצעות כף, או להכין חטיפים רכים שאפשר להוציא מתוך שפופרת לחיצה. 

איך מאכילים חטיף כלבים נשכנים?

קודם כל חשוב להבין שיש דרך לחנך כלבים מהסוג הזה לקחת חטיפים בצורה נכונה ללא נשיכה. יש מיתוס שאומר שברגע הנשיכה יש ליילל כמו כלב, מה שיבהיר להם שמדובר בפעולה לא נעימה, אבל המציאות מראה שזה לא ממש עובד ושכלבים לא מצליחים לפרש את הקול הזה כראוי. 

במקום, שימו את החטיף בתוך כף היד וסגרו אותה לחלוטין. קרבו את האגרוף הקמוץ אל פיו של הכלב שכנראה יתחיל לנסות לאכול את החטיף. תוך כמה שניות הוא יבין שהוא לא מצליח לאכול ככה וירפה את הפה, ואז אפשר לפתוח את כף היד ולתת לו את החטיף. אם תחזרו על זה בצורה עקבית, הכלב ילמד שהסבלנות שלו משתלמת וכך הוא יכול לקבל את החטיפים מהר יותר. 

מתן חטיף לכלב נשכן

אפשר בהחלט ללבוש כפפות בשלב הזה, ורצוי להרגיע את הכלב בקולכם לפני שאתם ניגשים להאכלה. כמו כן חשוב לזכור שכאשר הכלב נמצא במצב של לחץ או התרגשות, גם אם כבר הצלחתם לחנך אותו לקחת את החטיף כראוי, הוא עשוי לחזור בנקודות האלו לסוג האכילה הקודם, מה שאומר שצריכים להיות מאד זהירים כעושים את זה תמיד, אפילו אם אתם כבר מרגישים שהצלחתם לחנך את הכלב לאכול את החטיף כמו שצריך. 

לסיכום – במיוחד כאשר אתם מעוניינים לאלף את הכלב באמצעות חיזוק חיובי וחטיפים, חשוב לדעת איך עושים זאת נכון, ורק באופן הזה תוכלו להצליח בתהליך האילוף. הרבה בהצלחה!

Posted on

כל מה שחשוב לדעת על מחסום פה לכלב

מחסום פה לכלב

מחסומי פה והכלבים שמשתמשים בהם, זוכים הרבה פעמים למוניטין רע כאשר אנשים מתייחסים אליהם לרוב ככלבים בעלי מזג רע ונטייה לתוקפנות. עם זאת, תוקפנות היא ממש לא הסיבה העיקרית בגינה כלבים צריכים מחסום פה ולמעשה יש כמה סיבות טובות מדוע מחסום פה מתאים גם לכלבים רגועים וחברותיים. מחסומי הפה יכולים לשמור על הבטיחות של האנשים והכלבים כאחד בכמה סיטואציות:

  • במקרי חירום בהם כלבים סובלים מכאבים חזקים או מרגישים איום מסוים, הם עשויים להגיב בנשיכה אקראית ומחסום הפה מגן על מי שבסביבה מכך. 
  • מחסום פה מהווה אמצעי בטיחות מצוין כאשר אנו מאלפים כלבים ומנסים לעצב דפוסים בהתנהגות שלהם. כמובן, מחסום פה לא מחליף בשום אופן אילוף מקצועי, אבל הוא משמש כתעודת ביטוח מצוינת.
  • מחסום הפה מגן על כלבים סקרניים מפני אכילה של דברים לא בריאים ולא רצויים, בין אם אלו בעלי חיים בטבע או צמחים רעילים. כמו כן הוא מתאים בסיטואציות חדשות כשאנחנו לא בטוחים איך הכלב יתנהג בהן. 
  • פעמים רבות מחסום פה הוא נדרש (למשל כשאנו נוסעים בתחבורה ציבורית) ולכן חשוב להרגיל את הכלב לאפשרות הזאת גם אם אין בה צורך לעיתים קרובות. 

סוגים נפוצים של מחסומי פה לכלבים

בגדול, יש שני סוגים עיקריים של מחסומי פה לכלבים:

  1. מחסום פה "סל": מחסום שדומה ממש לסל של כדור סל וחוסם את הפה של הכלב לחלוטין, כאשר הוא מחובר באמצעות רצועות לצוואר של הכלב. לרוב המחסומים הללו מיוצרים מגומי, סיליקון או פלסטיק. כאשר המחסום הזה מורכב כראוי, הוא מאפשר לכלב לפתוח את הפה במידה מסוימת כך שהוא נושם כראוי ומרגיש בנוח, ורוב הסוגים גם מאפשרים אכילה ושתייה, מה שהופך אותם לאידיאליים בשלב האילוף. 
  2. מחסום פה "שרוול": לעיתים מכונה גם מחסום פה רך וגם כאן מדובר על מחסום שמחברים באמצעות רצועות לצוואר הכלב. הוא מיוצר לרוב מניילון או עור וההבדל העיקרי כאן הוא שהקצה של המחסום פתוח והוא בעצם מונע מהכלב את האפשרות לפתוח את הפה, כך שלמעשה מדובר על מחסומים בעלי ריסון גבוה יותר. חשוב לזכור שכלבים מקררים את גופם באמצעות הלחתה המחייבת פתיחה של הפה, לכן יש להשתמש במחסום הזה לפרקי זמן קצרים בלבד ובשום אופן לא במזג אוויר חם מחוץ לבית. המחסום הזה נפוץ בשימוש של וטרינרים ומספרות כלבים. 



הקפידו על תהליך הדרגתי בהרגלה למחסום לכלב

אם אתם מעוניינים להשתמש במחסום פה עבור הכלב שלכם וזה משהו שעדיין לא יצא לכם לעשות, אתם צריכים לקחת בחשבון מהרגע הראשון שזה משהו שצריך להרגיל את הכלב אליו. רצוי להרגיל את הכלב למחסום באופן חיובי ולא מתוך פחד כניעה. 

בשימושים הראשונים לכל הפחות, מומלץ להלביש את מחסום הפה כאשר הכלב נמצא בסביבה הטבעית שלו, לא סובל מכאבים או מצוקות כלשהן באותו הרגע ובאופן כללי משדר רוגע. אם תקפידו לעשות את זה באופן הזה, גם אם לאורך זמן הכלב שלכם יביע אי שביעות רצון ממחסום הפה, זאת תהיה התנגדות סבירה ורגילה ולא מאבק מוגזם שלא יאפשר את המשך השימוש. 

כך תהפכו את מחסום הפה לחבר הכי טוב של הכלב שלכם

אז דיברנו על החשיבות של שימוש הדרגתי בתחילת הדרך, אבל חשוב לדעת שלא כלב יביע בהכרח התנגדות ויש הרבה כלבים פשוט מקבלים את העצם העובדה ששמים להם מחסום פה. עם זאת, ישנה דרך מצוינת הכוללת בסך הכל שלושה צעדים פשוטים שבהחלט יכולה לגרום לכלב שלכם להתחבר למחסום הפה ואפילו לאהוב אותו, וזה מתאים כמובן לכלבים שמתנגדים למחסום, אבל בהחלט גם לאלו שלא: 

  1. התניה חיובית – מחסום פה = חטיפים טעימים: האכילו את הכלב בחטיפים טעימים ביד אחת, וביד השנייה החזיקו במחסום הפה. לאחר כמה חטיפים החזיקו את המחסום מאחורי הגב והפסיקו את ההאכלה. כשהכלב מביע רצון לחטיפים נוספים, קרבו אט אט את מחסום הפה לעבר הפנים שלו וחזרו לתת לו כמה חטיפים. 

חזרו על הפעולה הזאת חמש פעמים ביום למשך שבוע ועשו זאת בחדרים שונים בבית. עם הזמן הכלב שלכם יקשר את מחסום הפה עם חטיפים טעימים שהוא מקבל. 

  1. חיזוק ההתניה – עידוד הכלב להתקרב למחסום בעצמו: אחרי כמה ימים שתבצעו את הפעולה הזאת, אפשר לנסות ולעודד את הכלב להתקרב אל מחסום הפה בעצמו, זאת כאשר הוא מקשר את המחסום אל דברים חיוביים עם החטיפים שתתנו לו. כעת ניתן לשים את החטיף ממש בתוך המחסום, איפה שאף שלו אמור להיכנס ולראות אם הוא מכניס את הפה והאף בעצמו. אפשר לחזור גם על הפעולה הזאת כמה פעמים ואפילו להרחיק את המחסום בעדינות, כך שהכלב ירצה להתקרב אליו בעצמו. 
  2. הרכבת המחסום: כעת, מהכלב מכניס את הראש מיוזמתו אל המחסום, אפשר להדק את הרצועות ולהרכיב את המחסום לחלוטין. טיפ נחמד בשלב הזה הוא למרוח בתוך המחסום מעט חמאת בוטנים או גבינה, כך שהכלב יבין שמדובר על פעולה חיובית. ברוב המקרים כאשר תעשו זאת ותרצו להסיר את המחסום, תגלו שהכלב דווקא מעוניין שתחזירו אותו. 

 

בשורה התחתונה חשוב להבין כי מחסום הפה הוא כלי חינוכי חשוב וגם מנגנון הגנה יעיל הרבה פעמים ששומר גם על הכלב וגם על הזולת. חשוב להפטר מהסטיגמות על האביזר הזה ובהחלט ניתן להרגיל את הכלב בקלות לשימוש במחסום אם עושים זאת בצורה עקבית ותוך חיזוקים חיוביים. בהצלחה!

 

Posted on

כך תהפכו את החצר שלכם לבטוחה, נעימה ומוגנת בעבור כלבים

כלב בחצר בית

החשיבות בסביבה בטוחה לכלב שלנו

רבים מבעלי הכלבים מתגוררים בבית עם החצר ובגלל שכל כלב צריך הרבה זמן בכל יום לפרוק אנרגיה, זה בהחלט רעיון מצוין להעניק להם זמן איכות לבד שיוכלו לרוץ, להשתולל ולעשות את הצרכים על הדרך. עם זאת חשוב מאד לזכור כי כשהכלב שלכם מבלה הרבה זמן בחצר (ובטח כשמדובר בכלב שהחצר היא הבית שלו), האחריות לשלומו מוטלת על הכתפיים שלכם, במיוחד ברגעים שאתם לא נמצאים שם לידו. 

כאשר החצר שלנו לא ערוכה לנוכחות של כלב, זה יכול לגרום למצבים לא נעימים כמו כלבים שיוצאים החוצה ותוקפים ומפחידים עוברים ושבים, כאלה שעלולים להיות מותקפים בעצמם על ידי בעלי חיים מבחוץ, לכלוך והרס של פריטים חשובים שאתם מחזיקים בחצר ובעיקר תחושה של חוסר ביטחון ומוגנות לכלב שלכם. 

יצירת סביבה מוגנת לכלבים אולי נשמעת כמו פרויקט גדול לחלקכם, אבל חשוב לדעת שזאת לא משימה מורכבת מדי. במאמר נדבר על כמה עקרונות חשובים ביצירת חצר מוגנת ובטוחה לכלב שלכם כולל כמה טיפים שימושיים וקלים בהחלט ליישום, שיאפשרו לכם להפוך את החצר שלכם למותאמת הרבה יותר לכלב בלי הרבה מאמץ או הוצאות כספיות מוגזמות. 

השקיעו בגדר איכותית

קודם כל בשביל למנוע איומים מבחוץ אבל גם על מנת להבטיח שהכלב שלכם לא יוכל לצאת החוצה ולתקוף או להפחיד עוברים ושבים, חשוב מאד להשקיע בגדר חזקה ואיכותית. בשביל כלבים קטנים גדר פשוטה מחומרים גמישים תעשה כנראה עבודה טובה, אבל ככל שהכלב שלכם יותר גדול כדאי לדאוג לגדר חזקה ויציבה מברזל או בטון, וגם גדר חיה צפופה תעשה עבודה לא רעה בכלל. אם אתם גרים בבית עם חצר גדולה במיוחד, מומלץ מאד לתחום שטח ייעודי ומוגדר לכלב שלכם. כלבים הם בעלי חיים טריטוריאלים וכשמעניקים להם סביבה שהיא רק שלהם הם מרגישים הרבה יותר נינוחים ובטוחים. 

כך או כך, כשאתם בוחרים גדר רצוי לשים לב לפרמטרים הבאים:

  • גובה: בשביל כלבים קטנים גדר נמוכה זה בסדר גמור, הכלבים הגדולים יותר יוכלו לזנק מעל גדר כזו בקלות. 
  • שקיפות: יש כלבים שגדר אטומה תכניס אותם לסטרס וחשוב לבחור בגדר שאפשר לראות דרכה את הנעשה בחוץ. לעומת זאת, אם החצר שלכם גובלת עם חצר בה נמצא כלב אחר, זה יכול לגרום לבוא לידי ביטוי בתוקפנות ואי שקט ובמקרה הזה עדיפה גדר אטומה. 
  • חפירות: אם הכלבים שלכם הם מאלה שנוטים לחפור באדמה ולנסות לצאת דווקא מלמטה, תצטרכו להשים לב אם לכלב יש אשפרות לחפור את דרכו החוצה.

לבסוף זכרו להתקין שער מתאים ונוח לפתיחה בעבורכם אך כזה שהכלב לא יצליח לפתוח בקלות. 

קחו בחשבון את הצמחייה שלכם

חשוב תמיד לזכור לקחת בחשבון לשמור על הצמחייה שלכם מפני הכלב, אבל גם על הכלב שלכם מפני הצמחייה שכן צמחים מסוימים עלולים להיות רעילים ומסוכנים בעבור כלבים. 

אם עדיין לא עשיתם עבודות גינון בחצר, שווה לבחון במשך זמן מה את הדפוסים של הכלב ולהבין איפה הוא הכי אוהב להסתובב וכמובן לשתול שם פחות צמחים ופרחים שהוא עלול להרוס. לקראת השתילה ומלאכת הגינון, חשוב לבחור צמחים שאינם רעילים לכלבים והתייעצות עם מומחה במשתלה או עם וטרינר בהחלט תעזור לכם למצוא צמחים כאלה. 

אם אתם הבעלים של כלב סורר ולא ממש מצליחים להרחיק אותו מהצמחים החשובים לכם, יש פיתרון לא רע שנוכל להציע של תכשיר בשם האגן (HAGEN). מדובר בתרסיס שאינו רעיל או מזיק לצמחים ולכלבים כאחד, אותו יש לרסס במקומות הרצויים והריח שלו פשוט מרחיק משם את הכלבים והחתולים. אגב, זה גם פיתרון מצוין אם הכלב עושה צרכים במקומות לא רצויים ואתם בהחלט יכולים לרסס אותו על רהיטים בבית אם אתם הבעלים של כלב מכרסם. 

גדר אלקטרונית היא פתרון מצוין

גדר אלקטרונית לכלב היא למעשה גדר שאינה פיזית, אלא חיווט התוחם את שטח החצר אותו יש לטמון בקרקע והוא מגיב לקולר שעל צוואר הכלב. בכל פעם שהכלב יוצא מהתחום המוגדר הוא מקבל מעין זרם חשמלי שמלמד אותו שהוא יצא מהגבולות המותרים לו. 

רבים טועים לחשוב כי מדובר בפטנט לא הומני או כזה שפוגע בכלב, אבל אל חשש, מדובר בשוק חשמלי בעוצמה נמוכה מאד שלא יכול להזיק לכלב באף צורה ואפילו לא ממש מכאיב לו, אלא יותר מבהיל אותו בעיקר ומלמד אותו כי הוא נמצא במקום שהוא לא אמור להיות בו. 

הגדר האלקטרונית היא פתרון מצוין למי שלא רוצה לבנות גדר ממשית ומרבית הכלבים לומדים את הטריק בזמן קצר ובכלל לא מנסים לחצות את הגבול עם הזמן. 

הרגילו אותו לעשות את הצרכים במקום אחד קבוע

נכון, אחד היתרונות המשמעותיים ביותר כשיש לכם חצר, היא שאתם לא ממש חייבים לבדוק איפה הכלב עושה את הצרכים שלו, אבל כשהכלב לא ממש בוחל במיקומים שונים, אתם עלולים למצוא את עצמכם מוקפים בריח רע בחצר שלכם וגם לדרוך על כל מיני "מוקשים" לא נעימים מדי פעם ולכן חשוב להגדיר מקום ייעודי לצרכים ולהרגיל את הכלב ללכת רק לשם. 

יש בעלי כלבים שמעדיפים שהמקום הזה יהיה בקרבת הבית כך יהיה נוח יותר לגשת אליו, אחרים יעדיפו מקום מרוחק וסמוי מהעין – בכל מקרה מומלץ לפזר שם חול סופג המותאם לצרכים של בעלי חיים או סוג כלשהו של חצץ שיאפשר ספיגה טובה ולא ישאיר ריח רע באוויר. 

כדי להרגיל את הכלב לעשות את הצרכים דווקא באיזור הזה, תחשבו כי מדובר בגור חדש שצריך לאלף. קחו אותו מספר פעמים ביום לנקודה הזאת כשהוא מחובר ברצועה עד שהוא עושה את הצרכים והעניקו לו חטיף או פרס מתגמל אחר (פלוס ליטוף כמובן) כשזה קורה. אם תתמידו בזה, בתוך מספר שבועות לכל המאוחר ההרגל יושרש והוא כבר ילך לשם בעצמו. 

מלונה היא רעיון מצוין

איכשהו נראה כי הפופולריות של מלונות ירדה במעט בשנים האחרונות והאמת היא שממש חבל שכך. אבותיהם הפרה-היסטוריים של הכלבים היו יצורים שאהבו להתחפר במאורות, להביא את האוכל שלהם לשם ואפילו לגדל בהם את הצאצאים והחלק הזה ב-DNA של כלבים נשאר דומיננטי עד היום.

מלונה איכותית לחלוטין נותנת להם מענה על הצורך הזה וכשהם מתרגלים אליה היא מספקת להם תחושת ביטחון, גורמת להם להיות נינוחים יותר וכמובן מגנה עליהם מפני השמש החזקה בקיץ והקור והגשם בחורף. 

ישנו מגוון רחב של סוגי מלונות לכלבים, בצורות, גדלים וחומרי גלם שונים. חשוב לבחור במלונה מחומר איכותי וחזק שלא תהרס במהירות, במיוחד אם יש לכם כלב שובב. לגבי הגודל, מומלץ לבחור לבחור במלונה גדולה מספיק כדי שהכלב יוכל להיכנס אליה בקלות, אבל לא גדולה מדי, שלא תהיה בתוכה תחושה לא מספיק עוטפת. 

אבזרו את החצר במשחקים ומתקנים לכלבים

זכרו כי חצר אידיאלית לכלב היא הרבה יותר ממקום בו הם יכולים להסתובב בחופשיות והיא גם צריכה לאפשר להם אתגר, זמן משחק יחד אתכם ואפשרות לפרוק אנרגיה.

כלבים רבים אוהבים לעלות על משטחים מוגבהים, ממש כמו אלה שניתן למצוא הרבה פעמים בגינות כלבים עירוניות. אפשר לרכוש כאלה מחנויות שונות המוכרות ציוד לכלבים ואפילו לבנות בעצמכם מחומרים פשוטים אם אתם אוהבים לעשות את זה. אם אכן תבחרו באופציה הזו, הקפידו להדביק חומר כלשהו על גבי המשטח שימנע החלקה כדי שהכלב לא יוכל חלילה ליפול ולהיפצע. אפשר להדביק משטחי דשא סינטטי, לצבוע את המשטח בחומר מונע החלקה או להדביק עליו חול, העיקר שהוא יהיה מחוספס דיו כך שיווצר חיכוך גבוה. 

בנוסף, בהחלט כדאי לרכוש כמה וכמה צעצועים ומשחקים שהכלבים שלכם אוהבים שיהיו פזורים ברחבי החצר. כמו כן אפשר בהחלט להשאיר "משחקים טבעיים" כמו גדמי עצים, אבנים גדולות ופסלים, שאיתם הרבה כלבים אוהבים לשחק. שימו לב כמובן שהכל בטוח ולא מהווה כלל סכנה לכלב. 

לבסוף, אם יש לכם כלב שנוטה לחפור ואתם לא רוצים למנוע ממנו את התענוג, אפשר בהחלט לשים לו ארגז חול ממש כמו של ילדים בגן, בו הוא יוכל לחפור כאוות נפשו מבלי להיכנס לצרות. בקיץ, תוכלו להרטיב את החול ולאפשר לו משחק כיפי וקריר במיוחד!

התקינו תאורה איכותית

במיוחד אם הכלב שלכם עומד לבלות שעות ארוכות לאחר השקיעה בחצר ובמיוחד אם הוא גם ישן בחצר בלילה, חשוב לדאוג לתאורה נעימה ומתאימה. אנו נוטים לחשוב כי נושא התאורה הוא לא ממש קריטי לכלבים, אבל האמת היא שגם הם מעדיפים תאורה נעימה אפילו אם מינימלית מאשר חושך מוחלט. נכון, כלב הוא בעל חיים המסתמך בעיקר על חוש הריח, אבל חשוב לזכור  כי הכלבים שלכם נוטים לרדוף אחרי חתולים ויצורים אחרים גם בשעות הלילה ועל כן כדאי שהם יוכלו לראות לאן הם רצים. 

בנוסף זכרו כי בלילה יש יצורים שונים שיבקרו בחצר שלכם, החל מקיפודים וצפרדעים ועד לנחשים ארסיים שעלולים לסכן את הכלב ולכן חשוב שהוא יוכל לראות מי עומד מולו לפני שהוא מחליט להסתער על בעל חיים כזה או אחר. 

לסיכום      

זכרו – כל כלב הוא עולם ומלואו וכלל שתכירו את הכלב שלכם יותר לעומק, יהיה לכם יותר קל להתאים את החצר בעבורו. יש כלבים שאוהבים לצאת החוצה ולשוטט מה שיצריך מכם השקעה גדולה יותר בגדר איכותית ושער מתאים, אחרים נוטים להרוס ציוד וזה יחייב אתכם לבחור בצמחייה מתאימה ולהרחיק פריטים יקרי ערך מהחצר וחלק עושים את הצרכים בכל פינה, מה שיצריך מכם למצוא דרכים להרגיל אותם לבחור בנקודה אחת בלבד. 

קחו פרק זמן מסוים לבחון לעומק את ההרגלים של הכלב שלכם ולאחר מכן ערכו התאמות ושינויים לפיכך וכך תאפשרו לכלב שלכם מרחב אידיאלי, מוגן ונעים לשהייה, למשחק וללינה.

Posted on

כתמי דמעות אצל כלבים

מסיר כתמי דמעות


מה שחשוב לדעת על כתמי דמעות אצל כלבים שהם  עשויים להיות מחד בעיה קוסמטית וחיצונית ותו לא, אך מנגד עשויים להעיד על בעיות רפואיות חמורות יותר. כך או כך – כאשר זה קורה מומלץ לגשת לוטרינר ולבדוק את זה לעומק. 

אין ספק שזה מתסכל ומדאיג במיוחד, לראות לפתע כתמי דמעות על הפנים של הכלבים האהובים שלנו. בשלב הזה רבים מתפתים לרכוש את אחד מהתכשירים שמטרתם לטפל בבעיה הזאת, אך לפני שדואגים לפן הקוסמטי והחיצוני של הבעיה, חשוב לגשת לווטרינר ולבדוק בדיוק ממה היא נובעת. יש לא מעט סיבות לכך שהדבר הזה קורה, כשהחמורות שבהן עשויות לגרום לכלבים לכאבים עזים ואפילו לאובדן ראייה במקרים חמורים יותר, כאשר לא ניתן טיפול. 

הרשימה של הבעיות הפוטנציאליות במצבים הללו היא ארוכה במיוחד. הדברים הנפוצים ביותר כוללים אלרגיות, מצבים דלקתיים, גופים זרים שנכנסו לעין, גלאוקומה, גדילה הפוכה של הריסים, התקפלות של העפעפיים פנימה כך שהם נוגעים בקרנית, שיתוק חלקי או מלא בעצבי הפנים ובעיות בבלוטות הדמעות עיניים. 

כמעט מיותר לציין שבמקרים בהם אתם מבחינים בכאב או מצוקה כלשהי אצל הכלב וכן אם אתם שמים לב לדברים כמו הפרשות ירוקות או צהובות מהעיניים, אדמומיות או גרד, מומלץ לגשת מיד לווטרינר .

במידה והווטרינר מצליח לזהות את הבעיה הרפואית הבסיסית שגורמת לכתמי הדמעות והטיפול הוא פשוט וידוע, אין יותר מדי מה לחשוש וכתמי הדמעות ייעלמו תוך זמן קצר או שבאמצעות טיפול פשוט או שינוי תזונותי נוכל להעלים את כתמי הדמעות . אגב, זה טוב גם אם לא מוצאים בעיה רפואית בסיסית שגורמת לזה לקרות. המצב הרפואי של כתמי דמעות ודמע יתר בעיניים ללא סיבה נקרא אפיפורה והוא לא מסוכן עבור כלבים, וגם לא גורם להם לסבל או לכאב ולפעמים שינויים קלים בהרגלי הטיפוח והתזונה יכולים להפסיק את התופעה. בואו נדבר על שינויים אפשריים כאלו. 

טיפול בכתמי דמעות באמצעות טיפוח

ראשית, אם יש לכם כלב שיש לו הרבה שיער באזור הפנים ובפרט באזור העיניים, הקפידו לקצץ אותו ולשמור אותו קצר יחסית על בסיס קבוע (לגזור עם מספריים ולא לגלח לחלוטין). מעבר לכך שעבור מרבית הכלבים השיער באזור העיניים הוא מציק ולא נעים, הוא גם סופח את הדמעות ולא מאפשר להן להתאדות באופן טבעי. 

מעבר לכך, חשוב להקפיד על ניקיון מסביב לעיניים על בסיס יומיומי. יש לעשות זאת באמצעות מטלית לחה או צמר גפן לח וחשוב לדעת שאפשר להשתמש בתכשירים לניקוי עיניים על בסיס חומצה שהם בטוחים לשימוש אצל כלבים. 

דבר נוסף שניתן לעשות בעדינות לאחר השטיפה והניקוי זה למרוח בעדינות וזלין על השיער שליד החלק הפנימי של העין, מה שיסייע להרחיק את הדמעות מהפרווה ומראה הכתמים יבוא לידי ביטוי באופן משמעותי הרבה פחות. 

טיפול בכתמי דמעות באמצעות תוספים ושינוי תזונתי

ישנם רכיבים טבעיים שאפשר להוסיף למזון של הכלב ועשויים להקל על הבעיה, אם כי חשוב לדעת שזה לא מוכח ולא ודאי. אנשים מדווחים כי מוצרים כמו ריוויון, פתיתי פטרוזיליה יבשה או חומץ תפוחים עזרו לפתור את הבעיה.  

כמו כן, הרבה פעמים שינויים קלים בדיאטה עשויים להפחית את התופעה. אם אתם אכן רואים שכך הדבר, זה עשוי להצביע על כך שהמזון הקודם של הכלב הכיל רכיבים שגרמו לו לתגובה אלרגית שבאה לידי ביטוי בגירוי של העיניים. 

השורה התחתונה לגבי תרופות ביתיות, היא שככל שמדובר על רכיבים טבעיים וכאלו שידועים כלא מזיקים לכלבים, אפשר בהחלט לנסות ולהשתמש בהם. זכרו שכדי לראות תוצאות בדרך הזאת עליכם לתת את הרכיבים במשך שלושה חודשים לפחות, ואם אתם לא בטוחים אם כדאי לתת מזון מסוים, כדאי להתייעץ עם הווטרינר.  כנסו כאן למגוון מוצרים לטיפול והסרת כתמי דמעות .

תרופות שעובדות

עד לפני מספר שנים הייתה תרופה יעילה במיוחד שנקראת Angels' eye (לא תמיד ניתן להשיג בארץ) אך בשלב מסוים ה-FDA אסר עליה להשתמש ברכיב מסוים שהפחית את היעילות שלה באופן משמעותי. כיום יש כמה ורסיות של התרופה הזאת, אך משתמשים בה מדווחים שהיא יעילה קצת פחות במניעת הדמעות, אך כן עוזרת להפחית באופן משמעותי את הריח הרע המתלווה לתופעה. 

תרופה נוספת שנחשבת ליעילה היא סוג של אנטיביוטיקה שנקראת טטרסיקלין שמפחיתה את המסה של הדמעות ובכך מקטינה את הספיגה ואת המראה הרטוב והיא פועלת גם במישורים נוספים להקלה על הבעיה. 

עם זאת, שימוש קבוע באנטיביוטיקה עשוי לגרום לעמידות של החיידקים בפניה, מה שעלול להיות מסוכן עבור הכלבים, ולכן לא מומלץ להשתמש בפתרונות הללו אם מדובר בבעיה קוסמטית גרידא, אלא רק אם יש צורך אמיתי. 

התייעצו עם הווטרינר שלכם

לסיכום הדברים, על אף שבמקרים רבים כתמי הדמעות הם בעיה קוסמטית נטו ולא גורמים לכאבים ולסבל אצל הכלבים שלנו, לפעמים זה משהו שעשוי להעיד על בעיה רפואית חמורה וזה משהו שצריך לשלול. כאשר זה קורה לראשונה יש לגשת לווטרינר בהקדם ולבדוק מדוע זה קורה וכן לבחון אפשרויות שונות לפתרון הבעיה.     

  

Posted on

כלבים היפואלרגנים ואלרגיה לכלבים – בואו נעשה סדר

כלב ארלגי

כלב הוא החבר הכי טוב של האדם – כלומר, אלא אם כן אנחנו אלרגיים אליו. אלרגיות לחיות מחמד נפוצה מאוד בעולם. בארצות הברית, על פי קרן האסטמה והאלרגיה בארה"ב, 15 – 30 אחוזים מכלל האמריקנים סובלים מכך. למרות שאלרגיות לחתולים שכיחות פי שניים, תגובות אלרגיות לכלבים נוטות להיות חמורות יותר. במיוחד אצל אלו הסובלים מאסטמה.

מה גורם לאלרגיות לכלבים?

כלבים מפרישים חלבונים בצורה של קשקשים (עור מת), רוק ושתן. תגובה אלרגית מתרחשת כאשר מערכת החיסון של האדם רגישה ומגיבה באופן לא פרופורציונלי לחלבונים שאינם מזיקים בדרך כלל. גזעים שונים מייצרים קשקשים שונים, כך שאפשר להיות אלרגיים יותר לכלבים מסוימים מאשר לאחרים.

האלרגן מוצא בסופו של דבר את דרכו לפרוותו של בעל החיים, ומשם מגיע לשטיחים, בגדים, קירות ובין כריות הספה. שיער חיית המחמד עצמו אינו אלרגן, אך השיער יכול להכיל אבק ושאריות בעלות אלרגניים. קשקשים של חיות מחמד גם יכולים להישאר באוויר לפרקי זמן ארוכים, ובסופו של דבר זה למצוא את דרכם לעיניים או לריאות שלנו.

מה הם התסמינים של אלרגיות לכלבים?

הסימפטומים של אלרגיה לכלבים עשויים לנוע בין קל לחמור, וייתכן שאף לא יופיעו מספר ימים לאחר החשיפה אצל אנשים עם רגישות נמוכה.

בעבר, אנשים נהגו להאמין שחשיפת יילוד לכלב המשפחה עלולה לגרום לילד לפתח אלרגיה לחיות מחמד. למרבה המזל לבעלי כלבים, ההפך הוא הנכון. מספר מחקרים בשנים האחרונות – כולל מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the British Society for Allergy and Clinical Immunology Trusted Source – גילו כי חשיפת תינוק לחיית מחמד אינה מעלה את הסיכון לפתח אלרגיות או אסטמה, ואף יכולה להגן עליו מפני פיתוחה בעתיד.

כיצד לטפל באלרגיות לכלבים

הדרך הבטוחה היחידה להיפטר מאלרגיה לחיות מחמד היא להוציא את חיית המחמד מביתך. יש, עם זאת, דרכים למזער את החשיפה שלך לאלרגנים ולהפחית את הסימפטומים שלך אם אינכם מתכוונים להיפרד.

תרופות

ישנן מגוון של תרופות מרשם וללא מרשם כגון: אנטיהיסטמינים, נתרן קרומולין, ונוגדי קבע שנועדו לעזור לגוף האדם להילחם בתסמינים של האלרגיה ע"י צמצום תופעות הלוואי בנשימה ובעור. בנוסף, ישנן זריקות אלרגיה (אימונותרפיה) שחושפות אותך לחלבון מן החי (אלרגן) הגורם לתגובה ועוזרות לגופך להיות פחות רגיש אליו ובעקבות מפחיתות את הסימפטומים.

תרופות טבעיות

אנשים רבים הסובלים מאלרגיה לכלבים עשויים לגלות כי מי מלח (מים מלוחים) המשמשים מדי יום בכדי לנקות את מעברי האף של אלרגנים. יכולה לעזור לשלוט בתסמינים כמו גודש וטפטוף לאחר האף. ישנם תרסיסים מלוחים OTC וערכות שטיפה ייעודיות לאף . ניתן גם להכין לבד ע"י ערבוב 1/8 כפית מלח טיבעי עם מים מזוקקים.

חשיבות ניקיון הסביבה הביתית

שמירה על ניקיון הסביבה הביתית היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם אלרגיה לכלבים. אלרגנים כמו קשקשים, שאריות רוק ושתן יכולים להצטבר על גבי משטחים שונים. החל מהשטיחים והווילונות, דרך המזרנים ועד לריהוט המרופד. לכן, חשוב להשתמש בשואב אבק איכותי המצויד בפילטר HEPA, המסוגל ללכוד חלקיקים מיקרוסקופיים באוויר ובבדים.

בנוסף לכך, מומלץ לכבס מצעים, כריות ובגדי יום-יום בתדירות גבוהה ולהשתמש בחומרי ניקוי היפואלרגניים. אוורור קבוע של החדרים, ניקוי יסודי של פינות נסתרות והימנעות מהצטברות אבק, יכולים להפחית את החשיפה לגורמים האלרגניים, ובכך להקל באופן משמעותי על הסובלים מאלרגיה.

גג לחיות – כל מה שחיית המחמד שלכם צריכה, במקום אחד

אם אתם מחפשים חנות חיות מחמד אמינה, מקצועית ואיכותית לציוד ובעלי חיים, גג לחיות היא הכתובת. החנות מציעה מגוון עצום של מוצרים לחיות מחמד, כולל אוכל איכותי לכלבים וחתולים, חטיפים, צעצועים, קולרים, מיטות, ארגזי חול, תוספי תזונה, מזרקות מים, ציוד טיפוח, פתרונות הדברה, רתמות, בגדים לחורף ועוד. צוות החנות כולל אנשי מקצוע שמבינים באמת את הצרכים של בעלי החיים ויודעים להתאים לכל לקוח את המוצרים הנכונים עבור הכלב או החתול שלו.

בחירת גזע היפואלרגני

בחירה בגזע כלבים "היפואלרגני" עשויה להיות פתרון טוב עבור אנשים הסובלים מרגישות לחלבוני הכלב. ישנם גזעים כמו מלטז, שנאוצר, יורקשייר טרייר, שיצו, אפגני, סיני מצויץ, כלב מים פורטוגזי, קוטון דה טולייר, פודל, אפנפינצ'ר, בישון פריזה או טרייר אירי, הידועים בכך שהם משירים פחות פרווה ויוצרים פחות קשקשים. ולכן, עלולים לעורר פחות תגובות אלרגיות. עם זאת, חשוב להבין כי אין דבר כזה "כלב שאינו גורם לאלרגיה בכלל" – כל כלב מייצר חלבונים שעלולים לגרום לתגובה. לכן, לפני אימוץ כלב מגזע מסוים, מומלץ לשהות בקרבת כלב מהסוג הזה למשך זמן, לבדוק אם מופיעים תסמינים, ואף להתייעץ עם אלרגולוג. הקפדה על טיפוח קבוע ושמירה על ניקיון סביבתי חשובים גם במקרה של גזעים אלו.

טיפוח תכוף של הכלב

אחד האמצעים החשובים ביותר לצמצום החשיפה לאלרגנים הוא טיפוח שגרתי של הכלב. הברשה יומיומית מסייעת להוריד שיער מת וקשקשים לפני שהם מתפזרים בבית, ומומלץ להשתמש במברשות ייעודיות ובמקום פתוח או מאוורר. רחצה תקופתית עם שמפו המיועד להפחתת אלרגנים יכולה לשטוף את החלבונים מגוף הכלב ולהפחית את העומס האלרגני. עם זאת, חשוב לא לרחוץ את הכלב בתדירות גבוהה מדי כדי לא לפגוע בשכבת ההגנה הטבעית של עורו. מי שסובל מהאלרגיה בעצמו עדיף שיימנע מהברשה ישירה ויבקש עזרה מאדם אחר, או לחלופין ישתמש במסכה וכפפות כדי לצמצם חשיפה.

לסיכום

אלרגיה לכלבים אינה מחייבת ויתור על חברו הטוב של האדם, אלא דורשת הבנה מעמיקה ונכונות להתאמות. באמצעות שילוב של תרופות, טיפולים טבעיים, שינוי באורח החיים וניקיון עקבי, ניתן להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של הסובלים מאלרגיה. חשוב להתייעץ עם רופא אלרגולוג על דרכי טיפול מותאמות, לבדוק התאמה לגזעים פחות אלרגניים, ולהשתמש במוצרים ייעודיים כמו אלו שתמצאו בחנות פט נט, שמציעה מגוון פתרונות נוחים ומותאמים. עם מעט השקעה והתארגנות נכונה, ניתן ליהנות מנוכחותו האוהבת של הכלב בבית, גם כשיש רגישות אלרגית.

גג לחיות – חנות חיות שמלווה אתכם בטיפול חיית המחמד שלכם


אוכל כלבים

אוכל לכלבים


חטיפים לכלבים

חטיפים לכלבים


כלוב אילוף

כלובים לכלבים


מיטות ומיזרנים לכלב


תכשירי הדברה לכלב


מוצרי טיפוח והגיינה לכלב


מזון רפואי לכלב


קולר ורצועה

קולר, רצועה ורתמה לכלב


עצמות ועור מעובד לכלב

Posted on

רגישויות ואלרגיות אצל כלבים – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

כלב מתגרד

רגישויות ואלרגיות אצל כלבים הן תופעות נפוצות, והן עלולות להשפיע על איכות החיים של הכלב – ולעיתים גם של בעליו – בצורה משמעותית ומתמשכת. אלרגיה היא לא רק "גירוד עונתי" או חוסר נוחות רגעית, היא עשויה לגרום לכלב סבל אמיתי, הנראה לעין וגם כזה שפחות, החל מגירודים עזים, פריחה, נשירת שיער ולקיקות אובססיביות, ועד להקאות, שלשולים, ירידה בתיאבון ושינויים בהתנהגות.

לצערנו, פעמים רבות אלרגיות מאובחנות באיחור או לא מקבלות טיפול מתאים, כי הסימנים לא תמיד ברורים או נתפסים כ"בעיה אמיתית". במאמר מקיף זה נסביר מהי אלרגיה אצל כלבים וכיצד היא שונה מרגישות, נבחן את הסוגים הנפוצים ביותר, נלמד לזהות את התסמינים בזמן, ונציג את מגוון דרכי האבחון והטיפול הקיימות כיום – כדי שתוכלו לעזור לחבר הכי טוב שלכם להרגיש טוב ולחיות חיים בריאים ונינוחים.

מהי אלרגיה בעצם?

אלרגיה היא מצב שבו מערכת החיסון של הכלב מזהה בטעות חומר זר – המכונה אלרגן – כאיום, למרות שלרוב מדובר בחומר בלתי מזיק לחלוטין. התגובה האלרגית היא תגובת יתר שמופיעה כאשר הגוף נחשף שוב ושוב לאותו אלרגן, ומפתח נגדו רגישות גבוהה.

במהלך התגובה, משתחררים חומרים כימיים – בעיקר היסטמינים – מתאי תורן הנמצאים ברקמות שונות בגוף. תהליך זה יוצר דלקת, אשר מתבטאת בגירוד, נפיחות, אדמומיות ולעיתים גם תסמינים כמו שיעול, נזלת, הקאות או שלשולים.

בניגוד לרגישות רגילה, אלרגיה מערבת את מערכת החיסון באופן עמוק, ולעיתים קרובות דורשת אבחון וטיפול ממוקד. הבנה של המנגנון הזה היא השלב הראשון בהתמודדות נכונה עם הבעיה – וכך ניתן להעניק לכלב טיפול מתאים ולהחזיר לו את איכות החיים.

עד כמה אלרגיות נפוצות אצל כלבים, והאם הן עוברות בתורשה?

אלרגיות הן תופעה נפוצה למדי בקרב כלבים, במיוחד בגילאים צעירים – לרוב בין חצי שנה לשנתיים. יש כלבים שרגישים לאלרגן בודד, בעוד אחרים עלולים לסבול ממספר סוגים של רגישויות במקביל, מה שמקשה לעיתים על האבחון והטיפול. חלק מהכלבים מפתחים תגובה רק בעונות מסוימות, ואחרים מתמודדים עם תסמינים לאורך כל השנה.

בנוסף, ישנם סוגי אלרגיות הנחשבים תורשתיים – כלומר, נוטים לעבור מהורים לצאצאים. אטופיה, שהיא אלרגיה סביבתית לאבקנים, אבק או קרדית, היא הדוגמה הבולטת לכך. גזעים מסוימים מועדים לסוגי אלרגיות אלה, ולכן חשוב שבעלי כלבים מגזעים רגישים יהיו ערניים במיוחד לתסמינים מוקדמים, ויפעלו למניעה והתמודדות מתאימה כבר בשלבים הראשונים.

מהם האלרגנים הנפוצים אצל כלבים?

כלבים עלולים לפתח אלרגיה למגוון רחב של חומרים שנמצאים בסביבת חייהם היומיומית. האלרגנים הנפוצים ביותר כוללים חלקיקים הנישאים באוויר כמו אבקנים מעצים, דשאים ועשבים – במיוחד בעונות המעבר. בנוסף, נבגי עובש וטחב שנפוצים במקומות לחים או סגורים, וקרדית אבק הבית (הנמצאת בעיקר במצעים, שטיחים ורהיטים מרופדים) מהווים מקור שכיח לתגובה אלרגית.

גורמים נוספים כוללים תאי עור נשירים של בעלי חיים אחרים, רוק של פרעושים (המהווה אלרגן מרכזי באלרגיה לפרעושים), וחלבונים מסוימים המצויים במזון – לרוב בשר, מוצרי חלב, עוף, דגים או דגנים מסוימים. גם כימיקלים נפוצים כמו חומרי ניקוי, תרסיסים, חומרי הדברה או חומרים סינתטיים במצעי שינה וריהוט עשויים לגרום לתגובת רגישות אצל כלבים מסוימים.

ההיכרות עם אלרגנים פוטנציאליים היא שלב חשוב באיתור מקור הבעיה ובהתאמת הטיפול הנכון לכלב הרגיש.

סוגי אלרגיות נפוצות אצל כלבים

אצל כלבים, ישנם כמה סוגים עיקריים של אלרגיות – כל אחת מהן מתבטאת בצורות שונות ודורשת טיפול ייחודי.

אלרגיה לרוק פרעושים (FAD)

תגובת יתר של מערכת החיסון לחלבונים המצויים ברוק של פרעוש. כלב הסובל מ-FAD עשוי לפתח גירוד עז גם מעקיצה אחת בלבד. לרוב הגירוד מתרכז בבסיס הזנב, אך הוא עלול להתפשט ולגרום לליקוקים ושריטות שיביאו לנשירת שיער, דלקת ואף זיהומים משניים. במקרה זה, חשוב להקפיד על הדברת פרעושים קפדנית – גם על גבי הכלב וגם בסביבתו – ולעיתים אף יש צורך בטיפול תרופתי אנטיהיסטמיני או סטרואידלי שיקל מידית על הגירוד.

אטופיה

זו אלרגיה סביבתית לגורמים נשאפים כמו אבקנים של עצים ודשאים, נבגי עובש, טחב או קרדית אבק הבית. אטופיה מתבטאת בעיקר בבעיות עור: גירוד תכוף, ליקוק כפות, שפשוף הפנים וגרד באזור בית השחי או הבטן. אמנם התופעה שכיחה בעיקר בעונות מעבר, אך עלולה להתרחש גם כל השנה. הטיפול כולל תרופות אנטיהיסטמיניות או סטרואידים, לעיתים גם תוספי חומצות שומן לשיפור בריאות העור, ובמקרים מתאימים – טיפול בזריקות אלרגיה (היפוסנסיטיזציה) שמפחיתות את תגובת המערכת החיסונית בהדרגה.

אלרגיה למזון

אלרגיה זו נגרמת בדרך כלל מרכיב חלבוני מסוים – לרוב בשר עוף, בקר, דגים, חלב, ביצים, סויה או חיטה. הסימפטומים כוללים גרד בעור, פריחה, בעיות עיכול כמו שלשולים והקאות. הטיפול היעיל ביותר הוא מעבר לדיאטת אלימינציה היפואלרגנית. כלומר, אוכל לכלבים המיועד למניעת תגובות אלרגיות, שמכיל רכיבים מצומצמים או פורמולות מבוססות חלבון מפורק. קיימים מגוון סוגים של אוכל רפואי לכלבים ממותגים מובילים כמו Hill’s ו-Royal Canin. יש להקפיד על שמירה מלאה על הדיאטה לאורך 8–12 שבועות כדי לבחון שיפור במצב הכלב.

אלרגיה למגע

סוג אלרגיה זה הוא נדיר יחסית, אך חשוב להכיר אותו. הוא מתבטא בתגובה אלרגית למגע ישיר עם חומרים מסוימים כמו כימיקלים במוצרי ניקוי, חומרי הדברה, צווארוני פרעושים, מצעים מסוימים (למשל צמר או שטיחים סינתטיים) ודשנים בגינה. במקרים אלה מופיעים לרוב גירוי וגרד באזורי המגע, כמו בכפות הרגליים, בבטן ובאוזניים. אם מאתרים את הגורם האלרגני ומסירים אותו מהסביבה – התסמינים נרגעים. לעיתים, יש צורך בשימוש במשחות מקומיות או תרופות אנטי דלקתיות במקרים של גירוי חמור במיוחד.

הבנת סוג האלרגיה שממנה סובל הכלב היא שלב קריטי בהתאמת טיפול מדויק וממוקד, ולכן יש להיעזר בייעוץ וטרינרי מקצועי ולא להסתמך על ניחושים או טיפולים כלליים.

כיצד מאבחנים אלרגיה אצל כלבים?

אבחון אלרגיה אצל כלבים הוא תהליך שמתבצע לרוב בשיטת שלילה – כלומר, שלב אחר שלב מוציאים מכלל אפשרות גורמים אחרים שעשויים להסביר את התסמינים. הווטרינר יתחיל באיסוף מידע מקיף על ההיסטוריה הרפואית של הכלב, התזונה שהוא מקבל, סביבת המחיה, וכן תיאור מדויק של הסימנים הקליניים – מתי הם מופיעים, באיזו עוצמה ובאילו נסיבות.

בהמשך, יכול להיות שיהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות כגון בדיקות דם, טסטים עוריים לזיהוי אלרגנים סביבתיים, ולעיתים גם דיאטת אלימינציה – שבמהלכה מוזן הכלב במזון היפואלרגני מיוחד לתקופה של 8–12 שבועות, במטרה לבדוק האם יש שיפור במצבו. שיטה זו יעילה במיוחד לאבחון אלרגיות שמקורן בתזונה. שילוב של ניסיון קליני, בדיקות מתאימות ותגובה לטיפול יסייעו לווטרינר לזהות את מקור הבעיה ולהתאים לכלב את הטיפול הנכון ביותר.

טיפולים עיקריים באלרגיות אצל כלבים

כאשר מאובחנת אלרגיה אצל כלב, ישנם מספר אפיקי טיפול שניתן לשלב ביניהם בהתאם לחומרת המצב, סוג האלרגיה ותגובת הכלב. המטרה המרכזית בטיפול היא להפחית את התגובה הדלקתית, להקל על הסימפטומים ולמנוע התלקחויות חוזרות.

טיפול תרופתי

במקרים רבים, השלב הראשון כולל מתן תרופות אנטיהיסטמיניות, אשר מסייעות לחסום את פעולת ההיסטמינים הגורמים לגירוד ודלקת. כאשר האנטיהיסטמינים אינם מספקים הקלה, נעשה שימוש בסטרואידים (כגון פרדניזון) שמפחיתים את התגובה החיסונית במהירות. במקרים של אלרגיה כרונית, קיימות תרופות מתקדמות, כמו Apoquel – תרופה דרך הפה הפועלת באופן ממוקד נגד איתותים עצביים הקשורים לגירוד, ו-Cytopoint – זריקה הניתנת אחת למספר שבועות, הפועלת על מערכת החיסון לחסימת החלבונים שגורמים לתחושת הגירוד. תרופות אלה בטוחות לשימוש ממושך ונוחות במיוחד לכלבים הסובלים מאלרגיות קשות או כרוניות.

תוספים תזונתיים

שילוב של תוספי חומצות שומן חיוניות, מסייע בשיפור בריאות העור והפרווה, מפחית דלקות ויכול לשפר את תגובת הכלב לטיפולים התרופתיים. תוספים אלה ניתנים באמצעות קפסולות, שמנים או מזונות ייעודיים הכוללים את הרכיבים הללו.

טיפולים אלטרנטיביים – היפוסנסיטיזציה

כאשר האלרגן הספציפי מאובחן באמצעות בדיקות אלרגיה, ניתן לבצע טיפול ממוקד באמצעות הזרקת כמויות מדודות של האלרגן לגוף הכלב במרווחי זמן קבועים. מטרת התהליך – המכונה היפוסנסיטיזציה – היא לאמן את מערכת החיסון להפחית את תגובת היתר בהדרגה. טיפול זה אורך מספר חודשים לפחות, ובמקרים רבים מביא לשיפור משמעותי או לצמצום בתלות בתרופות אחרות.

טיפוח ושמפו טיפולי

רחצה סדירה של הכלב בשמפו רפואי מתאים יכולה לסייע בהפחתת גרד, הסרת אלרגנים מהעור והפרווה, חיטוי וניקוי במקרי דלקות עור, וכן בהגנה על מחסום העור. שמפו לכלבים המכיל רכיבים מרגיעים כמו שיבולת שועל קולואידית, כלורקסידין או חומצות שומן מומלץ לשימוש – אך יש להתאים אותו אישית על פי הנחיית וטרינר, בהתאם לסוג האלרגיה והמצב העורי של הכלב.

במרבית המקרים, הטיפול היעיל ביותר כולל שילוב של כמה מהשיטות הנ"ל, תוך ליווי וטרינרי הדוק והתאמה אישית לצרכים הספציפיים של הכלב.

לסיכום

אלרגיות אצל כלבים הן לא רק מטרד – הן עלולות לפגוע באיכות החיים של הכלב ולעיתים אף להוביל לסבל יומיומי. חשוב לדעת לזהות את התסמינים בזמן, להבין מהו מקור הרגישות ולבחור את דרכי הטיפול המתאימות ביותר בשיתוף פעולה עם וטרינר. בין אם זה אלרגיה למזון, פרעושים, חומרים סביבתיים או מגע, המודעות והטיפול הנכון יכולים לעשות את כל ההבדל. בעזרת תזונה מתאימה, ניהול סביבתי נכון ולעיתים גם טיפול תרופתי – תוכלו להחזיר לכלב שלכם את תחושת הרוגע, הבריאות והנוחות שמגיעה לו. הקשבה לסימנים, סבלנות והתייעצות מקצועית הם המפתח לחיים טובים עבור חברכם הפרוותי.

Posted on

מדריך הכרות עם קולרי אילוף והשימושים בהם

קולר אילוף


חלק גדול מתהליך האילוף של הכלב מתבצע באמצעות קולרים ייעודיים לאילוף כלבים.
ישנם מספר סוגים של קולרים לפי מטרות ושיטות שונות וכולן יפורטו במאמר הבא.

הכלבים הם החברים הכי טובים של בני האדם ורובנו אוהבים אותם, אבל מה אם הכלב שלנו נובח כל הזמן ללא הפסקה גם ביום וגם בלילה וגורם להפרעה סביבתית?
הפרעות הרעש האלה הן חזקות מדי ובסופו של דבר הנביחות יכולות להפריע גם בזמן השינה או למנוע מאתנו להירגע בזמן הפנוי.

קולר נגד נביחות

כדי למנוע בעיות עם השכנים ולהפסיק את הנביחות של הכלב שלנו, אפשר להשתמש בקולר נגד נביחות. יש מגוון של קולרים נגד נביחות ואפשר לבחור אותם על פי קריטריונים ספציפיים. הקולרים הטובים ביותר נגד נביחות של הרגע מוצע על ידי מותגים מהימנים כמו Petsafe, SportDog . לרוב אנחנו לא מכירים את כל הסוגים או איך להשתמש ויש להשתמש בשיטות אימון המתאימות ביותר לסוג הכלב ובחירת קולר המתאים לו. לקולרים בעצם מחוברים אלקטרודות הנצמדות לצוואר הכלב ולידם רמקול זעיר המתוכנת להשמיע צליל ולאחר מכן לתת זרם חשמלי עדין(6V לערך) לכלב כאשר הסנסור של הקולר מזהה דגימת קול בעוצמה המעידה על נביחה נביחה. לאורך זמן פעולה זאת "מתקנת" את נביחות הכלב בצורה יעילה וקלה ביותר.

קולר נגד נביחות סטטי
קולר נגד נביחות סטטי


קולר אילוף

ישנם קולרים למטרות גידור ותיחום בעוד שאחרים נועדו רק בכדי להשיג שליטה טובה יותר על הכלב מבלי לפגוע בכלב. רתמות למשל נועדו לשלוט בכלב מבלי שהוא יפגע בצוואר בזמן תהליך האילוף (יותר קל לשלוט בכלב כאשר תופסים אותו ממרכז המאסה). 

הנה דוגמאות של מספר קולרים לאימון כלבים והשימוש שלהם:

קולר חנק

קולר חנק עשוי מסדרה של קישורי מתכת עם שתי טבעות עגולות מחוברות בכל קצה. כאשר הרצועה מחוברת כראוי, השרשרת אמורה להתכווץ ולהתרחב. כאשר מושכים את הרצועה השרשרת מתהדקת סביב צווארו של הכלב.

הדרך "נכונה" לשים את שרשרת החנק בכדי להבטיח שהיא משתחררת ולא נשארת מכווצת וחונקת את הכלב. אם אתה הולך עם הכלב בצד שמאל שלך, הקולר צריך להיות על הצוואר של הכלב שלך ולהרכיב את האות 'P' כאשר הצ'ופצ'יק לכיוון שלך (באותו כיוון אם תסתכל על האות מקדימה). בדרך זו כאשר הרצועה רופפת, גם הקולר לא יהיה צמוד לצוואר הכלב.



אם אתה שם את קולר החנק כמו האות 'q' הוא יכול להסתובב ולהיתלות בתחתית הצוואר של הכלב ולא להשתחרר כאשר הרצועה רופפת. זכור – התיקון צריך להיות משיכה ושחרור. 

קולר חנק
קולר חנק ספרינגר מושחר

קולר חצי-חנק (מרטינגל)

קולר זה דומה לחנק אבל הוא עדין יותר ורובו עשוי מניילון. יש בו קטע קטן שנצמד לצוואר וכאשר מושכים את הרצועה הוא מתהדק סביב צוואר הכלב אך לא באותה מידת חומרה כמו בקולר החנק המלא.

קולר חנק נהדר לשימוש אם הכלב שלך צריך חיזוק של איך ללכת עם רצועה אך לא לגמרי יצא מכלל שליטה ולא סובל מבעיות התנהגות קשות שמצריכות אילוף "קשוח". זאת אופציה נהדרת עבור כלבים קטנים יותר עם צוואר רגיש.

קולר חצי חנק ראפוור
קולר חצי חנק ראפוור

קולר דוקרנים (פרונג')

קולר דוקרנים הוא בעל השיניים עובד כמו מרטינגל כאשר בנוסף יש לו שיניים בולטות פנימה, השיניים מונחות על עור הצוואר ואם וכאשר הכלב ימשוך את הרצועה חזק מידי הקולר יתהדק והשיניים יסחטו לתוך צווארו וידמו נשיכה. התיאור הראשוני עשוי לעשות רושם של צורה אכזרית למדי לאילוף אל האמת היא שכל עוד הבעלים יודע כיצד להשתמש בו, שום נזק לא צריך להיגרם לכלב ורמת הכאב מהצביטה היא לא נוראית. הדעה אצל חלק מהאלפים שהוא עדין יותר ועדיף מקולר חנק.

קולר דוקרנים
קולר דוקרנים

חשוב ליזכור גם לתת חיזוק חיובי

לחלק שבחים, לנסות לטפל, ולתת לכלב שלך לדעת כי התנהגות טובה מתוגמלת.

דרך טובה להתחיל זאת היא לנסות להשתמש בקולרים בבית שבו אין כל כך הרבה הסחות דעת וגם אתה והכלב שלך מתרגלים לרעיון.

כאשר הכלב הולך ומתנהג יפה חשוב לתת לו צ'ופר ותשומת לב. כאשר הוא מתנהג
"לא יפה" הוא יקבל את הצביטה הקטנה מקולר החנק. לאורך זמן זה ילמד אותו מה ההתנהגות הרצויה ולא תצטרכו להמשיך להשתמש בקולר.

נסה לסיים כל הליכה עם פרס ולסיים אותו בנימה טובה. כל האימונים צריכים תמיד להסתיים עם חיזוק חיובי כדי לשמור על הכלב שלך ועלייך שפויים. מלבד קולרי האימונים האלה, זכרו שלכלב שלכם תמיד צריך להיות קולר נוסף עם זיהוי למקרה והוא אי פעם יתרחק מכם ויחפש ספרינט טוב על העיר.
 

בחירת קולר מתאים 

הדבר הראשון שאתה צריך לשאול את עצמך הוא מה המזג של החיה (כנוע, אגרסיבי, מרדני ובהתאם לכך לבחור בשיטה חינוכית כזו או אחרת. כמו כן, יש להתחשב בגודל הפיזי של הכלב וחוזקו. עבור כלבים קטנים לרוב צפצופים ורטט מספיקים אך עבור כלבי שמירה חזקים כנראה שתצטרך קולרים אגרסיביים יותר.

התנגדות מצד הכלב

הכלב שלך לא יאהב את הקולר, ולפעמים הוא יהיה כאויב שלו (לפחות בפעם הראשונה). ככל הנראה הוא ינסה ללעוס ולהסיר אותו ולכן חשוב שהמוצר יהיה חזק ואיכותי וגם עמיד במים, אדמה, בוץ ולכלוך.

הקשיבו להוראות והתייעצו עם מאלף מקצועי!

בהצלחה!